יש אנשים שבמצבי חירום מזעיקים משטרה או אמבולנס, אחרים לוקחים כדור הרגעה.
אני, לעומת זאת, נכנסת למטבח ומבשלת.

בזמן מלחמת המפרץ, כשאנשים חבשו מסיכות ונרגעו על ידי שתיית מים,  אני השריתי קטניות, טיגנתי חצילים והמצאתי מתכונים חדשים. כשביבי הכריז, במסיבת עיתונאים , על צעדי החירום עקב מגפת הקורונה מצאתי את עצמי במטבח מקרקשת בסירים.

זה הזכיר לי, שכשהייתי בקליפורניה בשנה שעברה נתקלתי בספר בישול שנכתב בימי מלחמת העולם השניה.
הספר נכתב כדי ללמד את עקרות הבית של אמצע המאה ה- 20 איך לקיים מטבח ביתי בימים של משבר, שכולל גם מחסור במצרכי יסוד.  ציטוט אחד של הסופרת נחרט בזכרוני במיוחד:
 "There is no chiropractic treatment, no yoga exercise, no hour of meditation in a music-throbbing chapel,
that will leave you emptier of bad thoughts than this homely ceremony of making bread".
 
הבישול מרגיע אותי, נותן תחושה של שליטה בחיים.
אם אנחנו לא יכולים לשלוט בווירוסים שתוקפים אותנו או בממשלות שמנהיגות אותנו, לפחות נשלוט במה שנכנס לנו לפה. זה חשוב לבריאותנו הגופנית וחשוב לבריאותנו הנפשית. תאמינו לי - הבישול הוא התחום שבו אני שולטת ביד רמה.
זו המומחיות שלי.
 
אני שמחה לבשר לכם שבימים אלה אני משיקה מיזם חדש בתחום המזון.
המותג הוותיק שלי - 'שה רינה' מתגייס לענות על הביקוש שנוצר בתחום הקולינרי: ביקוש למזון איכותי, טעים ומזין כמו זה של עקרת בית ותיקה, ולצד זאת גם מפנק ומענג כמו של מסעדה טובה. מזון שהיינו רגילים לאכול במסעדות שלדאבוננו סגורות בימים אלה, וכנראה יישארו סגורות עוד זמן רב.

כאן תוכלו להתארח בחצר היפה שלי במושב תעוז ולאכול באוויר הצח.